תלמידים ,מורים ,הורים ובוגרים יקרים,
היום אנו מציינים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. מדינה שלמה תעמוד 2 דקות דומיה שבהן תשבות כל עבודה, תפסק התנועה ,הדגלים ירדו לחצי התורן וכולנו נתייחד עם זכר הנופלים.
נגזר עלינו להיות מוקפים באויבים, להיות תמיד דרוכים וערניים ולשמור על נפשותינו. כמו במרוץ שליחים דור אחד של בנות ובני 18 מעבירים את הלפיד לדור הבא במלאכה הקשה של ההגנה על המדינה.
אין משפחה במדינה שלא מתמודדת עם הגעת בניה ובנותיה לגיל 18 הגיל בו הם מתגייסים לצבא ועובר בנו רעד...
איילת אוסטרמן כתבה לאחיה סמל אביעד דותן שנפל בפעילות מבצעית סמוך לכיסופים:
יום הזיכרון אינו היום של המשפחות השכולות, למשפחות יש את הימים שלהן את הלילות ויש את היום הארור שהחיים נספרים עד אליו וממנו. כשחווים אירוע עוצמתי בנסיבות כאלה גם רגעים קטנים שגרתיים ויומיים מקבלים משמעות אחרת. מבינים שכל רגע הוא בר חלוף אתה איתי בכל מקום ובכל יום. מתגעגעת לחיבוק שלך כשחזרת מהצבא, הריח של הגריז, הבושם הראשון שקנית לבדיחות שלך. מייחלת ומתפללת שמעגל השכול יפסק ועם ישראל לא ידע עוד מוות.
תלמידים יקרים אתם דור העתיד אתם התקווה שלנו לבניית המדינה לשורשים חזקים ואיתנים לערכים של אחדות וחוסן. לאופטימיות שנוכל לחיות כאן בשלווה.
זכרם של הנופלים והנופלות צרוב בליבנו לעד.
סיגל רוזן, מנהלת בית הספר
